קניין רוחני

קניין רוחני הינו מונח משפטי המאגד זכויות שונות. זכויות אלו מיועדות לצרכי הגנה על משאבים שאינם מוחשיים, כמו למשל המצאות ופטנטים, תכנות, עיצובים, יצירות אומנות, סרטים, ספרים, מוזיקה, ציורים, צילומים ועוד, כאשר בין יתר הזכויות הנכללות תחת המונח המשפטי קניין רוחני (ר"ת באנגלית IP) ניתן למצוא: זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר ומדגמים (ידוע כיום בשם עיצובים) וזכויות שכנות המיועדות לצרכי הגנה על זכויות שידור וזכויות המוענקות למבצעים.

קניין רוחני – תחומים עיקריים

• פטנטים – כל מוצר ו/או תהליך טכנולוגי המהווה סוג של המצאה חדשה ומועילה הניתנת לשימוש. לצורך הגנה על פטנט כזה או אחר, הוגה הפטנט נדרש לרשום אותו אצל מומחה הנקרא 'רשם פטנטים'.
• סימן מסחר – כל סימן (מילה, דמות, סמליל, צליל, איור וכדומה), באמצעותו ניתן לזהות מוצרים ו/או שירותים של יצרן מסוים. באמצעות סימני מסחר, יצרנים יכולים לבדל את מוצריהם ו/או שירותיהם ובכך לקדם את עסקיהם וליצור לעצמם מוניטין. סימן מסחר שלא נרשם כדין נחשב לעילה נזיקית המוגדרת בחוק
• עיצובים (מדגמים) – עיצוב תעשייתי של מוצר מסוים באמצעותו ניתן לבדל את המוצר, כאשר יתרונות הבידול זהים ליתרונות הנכללים ביצירת סימן מסחר.
• זכויות יוצרים – הגנה משפטית המוענקת ליצירות אשר נוצרו על ידי יוצר/אמן בתחומו, לרבות, בתחום הספרות, האמנות, המוסיקה וכדומה.

הגנה משפטית על משאבים רוחניים – מה חשוב לדעת?

בחוק הישראלי מוסדרות הגנות משפטיות שונות על מגוון רחב של משאבים רוחניים, כאשר לכל אחת מהן תנאים שונים להפעלתה והיקפה. הגנות משפטיות אלו מבוססות על הסכם טריפס המהווה את המסגרת הבינלאומית המרכזית בתחום הקניין הרוחני. את תחום הקניין הרוחני בישראל נהוג לסווג על פי זכויות רשומות שלגביהן נדרש הליך רישום בעלות במרשם ייעודי בכדי לזכות בהגנה לבין זכויות שאינן רשומות המוגנות גם ללא צורך ברישום. ברשימת המשאבים הרוחניים הנכללים בזכויות הרשומות ניתן למצוא: מדגם רשום, סימן מסחר וכינוי מקור, פטנטים וזכויות מטפחים ואילו ברשימת המשאבים הרוחניים הנכללים בזכויות הלא רשומות ניתן למצוא: זכויות יוצרים, מוניטין, סוד מסחרי, סימן מסחרי מוכר שלגביו לא נדרש רישום, עיצוב לא רשום וזכויות מבצעים.